בריאות
הרב יניב חניאכתשריתשעב18/10/2011
שאלה:
שמעתי שזה מצווה לאכול בריא.האם זה נכון?למה? ובאיזה מידה צריך לאכול בריא?האם מי שלא עושה את חוטא?
תשובה:
ההלכה קובעת שיש צורך והכרח לשמור על בריאות הגוף, כנלמד מהפסוק- "ונשמאתם מאוד לנפשותיכם", בתוך פסוק זה נכלל הצורך לשמור על בריאות הגוף בכל מצב שהוא- כולל באכילה בריאה וכדומה. ישם דברים שבהם אכילת דברים לא בריאים תיחשב ממש כחטא (יש פוסקים שעישון בתחום הזה), וישנם דברים שזו הנהגה חשובה, אבל לא חטא.אין לחשוש בהערכת שיעור נפח של מחצית ביצה, שכן כאשר נותנים לאנשים לשער דבר, ללא ספק יהיו שיטעו כלפי מעלה ויהיו שיטעו כלפי מטה, ואע"פ כן מסרו חכמים שיעורים אלה לכל אדם ואדם.
ועוד ראה במשנה בכלים יז, ו: "כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים. אמר ר' יוסי: וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה".
וברמב"ם כלים יז, ו: "ידוע כי יש לנו בענינים התורניים דברים שאנו משערין אותן בכביצה... אמר ר' יוסי ומי הוא שיודיענו בקחתינו הגדולה ביותר שבביצים שאין למצוא גדולה ממנה, וכך בקחתינו את הקטנה שלא תמצא יותר קטנה ממנה, אלא הדבר מסור למראית עינו של אדם שביצה זו בינונית לא גדולה ולא קטנה. והלכה כר' יוסי". וכ"כ ר"ע ברטנורא שהלכה כר' יוסי. להרחבות ומקורות עיין בפניני הלכה שיעור אכילה ושתיה לברכה אחרונה וראה גם בכרך ההרחבות. בברכה יגאל ללום
העניין של שלושה דברים מופיע בעוד הרבה מקומות, יש לעניות דעתי כמה הסברים לעניין- א) בפרקי אבות (זה מאוד בולט באבות דרבי נתן, שזו מעין הרחבה של פרקי אבות שלנו), יש סידור מאוד מוגדר של אמירות, הלכות, ונתונים המסודרים לפי מספרים, 3, 7 (שבעה דברים בחכם), 10 (עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש) וכדומה... ולכן התנא מציין את המספרים שבו אנחנו נמצאים כרגע.
לגבי עצם השלוש, המספר שלוש הוא כמובן מספר חשוב ביותר, וכשאחד החכמים 5אומר שעל שלושה דברים העולם עומד הוא אומר אמירה חשקה ועקרונית- ישנן שלוש רגליים לעולם. זה לא רק הדברים עצמם, אלא גם המספר שחשוב.
זה מאוד מוזר שקיבלת טעות, אלא אם כן האורך ממש מוגזם. בכל מקרה, ניתן לשלוח מייל למייל של האתר-
[email protected]
לכתוב בכותרת שזו שאלה עבורי וזה יועבר אלי. אני כבר אענה מהמיל הפרטי, אולם אינני רוצה לפרסם כאן את המייל הפרטיף זה מתכון לספאם אין סופי.
ברכות
אני קצת תוהה אם השאלה היא ברצינות... אבל אם כן, זה די ברור מדוע בגדי ים אינם צנועים לא?
הם חשופים, הם חושפים חלקי גוף שצריך להסתיר (וכאן אין מקום, כמובן, לדיונים האם המרפק או הברך צריכים להיות מכוסים...), כך שגם אם נקבל את הטענה שהם נועדו בשביל הים, מה שאני לא בטוח, לדעתי עיקר העניין שלהם הוא לחשוף, ברור שזה אסור לפי כל דעה שהיא.
ההבדל בין הסרטים לחיים הוא בכמה דברים, שבסרטים זה גס וחיצוני ואילו בחיים זה נעים ופנימי ואינטימי. ובסרטים זה הכי חשוב ובחיים פחות. אבל באופן עקרוני יש בהחלט מקום בחיי אישות ובחיי האהבה של זוג לחיות כך. יש מקום שהאשה לובשת בגדים מיוחדים ל"פיתוי" של בעלה, יש מקום למילות חיבה ויש צורך בהרבה גיוון והטעמה של חיי הנישואין. בגמרא יש אפילו תיאורים של איך לעשות את זה. תיאורים צנועים כמובן, אבל בכל זאת תיאורים.
חיי האהבה של האיש והאשה הם כל כך חשובים, שיש להשקיע בהם רבות. הסרטים מעוותים לנו את המציאות, אבל צריך להתעלות מעל זה ולחיות חיי אישות בחיבה גדולה ובמשיכה גדולה ובכל זאת בצניעות. זה האתגר של החיים המודרנים.
וואו, זו שאלה קשה. אני עצמי מתלבט בזה כל הזמן, אני לא ממש סבור שזו גאווה, או לפחות לא גאווה בלבד, זה הרבה יותר מורכב, זה, לעניות דעתי, חוש הצדק הפנימי שלנו יותר מאשר משהו אחר, כלומר- קשה לנו לסבול שמישהו יעשה רע ו"יצליח" להתחמק ללא עונש. יש לכל אחד מאיתנו חוש צדק פנימי, שבגללו קשה לנו לסבול שיש רע וטוב לו... ולדעתי זה הבסיס לתחושה הקשה הזו. על זה כמובן מתווספת הגאווה וכל שאר הדברים. לכן, אולי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לדעת שיש מנהיג לעולם והוא זה שמחליט מי יענש ומי לא, ובאופן עקרוני אין מצב שמישהו יחמוק בלא עונש. (בהערת אגב אומר שזו לדעתי גם התשובה להרבה מאוד שאלות בנושא המשפט העברי שלעיתים קרובות נראה סלחני במיוחד, או מבקש הוכחות לא אפשריות. העיקרון הוא שהמפשט העברי מניח משהו לקב"ה ומאמין שיש כח עליון).
על גבי ההבנה הזו באה העבודה על המידות כולם- על הגאווה, על החולשה לסלוח ולקבל את האחר וכו'.
בכל נמקרה, זו עבודה קשה, נמשכת הרבה זמן וממש לא סלחנית, כי צריך מאמצים נפשיים לא פשוטים כדי להתקדם בכל מילימטר.
